עב"ל 46415-06-17

תקציר

הערעור התקבל משום שלא היה בסיס עובדתי לסיבת המיקרוטראומה. כדי לבסס סיבה זו, על המבוטח להוכיח כי תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות, משפיעות על מקום מוגדר בגוף. תנועות אלו צריכות להתבצע גם ברציפות לאורך זמן כחלק משגרת העבודה. בעדותו של המשיב, יחד עם בירור בא כוחם, נאמר, כי פעולת נשיאת השקים נמשכה כשעה וחצי וכללה מספר מועט של פעולות קצרות של הרמה והורדה של שקים. זה הוגדר כשבע מעליות לעגלה ושבע מעליות מהעגלה. בשאר הזמן דחף המשיב את השקים בעגלה. בית המשפט החליט כי פעולות אלה אינן מהוות פעולות חוזרות ונשנות, במיוחד נוכח פרק הזמן הקצר שבו בוצעו. יתר על כן, דוקטרינת המיקרוטראומה אינה יכולה להיות מיושמת רק על כל מחלה הנגרמת על ידי עבודה. זוהי פיקציה משפטית בעלת יסודות תיאורטיים נוקשים ומוגבלת על ידי המונח 'תאונה'. כוחה של דוקטרינה זו אינו משתרע על עבודה פיזית קשה וכל פגיעה הנגרמת על ידי כך צריכה להיות מוסדרת על ידי המחוקק. לכן, לאור הקביעה, לא היה צורך להמשיך ולהתייחס לטענות. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ותועבר אליהם בהתאם.