ע"א 4977/11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך בפרויקט נדל"ן בין מספר צדדים שהוביל לצו מניעה זמני המקפיא את חשבונות התקבולים של הצדדים המעורבים. במהלך הדיון בבית המשפט התברר כי קיים קשר עסקי בין חברות הקשורות לאחד המשיבים לבין חברה הקשורה לשופט הדן בתיק. השופטת, תוך זהירות, החליטה לפסול את עצמה מלדון בבקשה לצו מניעה זמני, בנימוק של הצורך לשמור על מראית עין של צדק ולהסיר כל ספק לגבי משוא הפנים שלה. על החלטה זו ערערו המערערים, שטענו כי הקשר העסקי היה שולי ואינו מצדיק את פסילת השופט. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי החלטת השופטת לפסול את עצמה צריכה לעמוד, שכן היא מבוססת בראש ובראשונה על עמדתה הסובייקטיבית ומראית פני הצדק. הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪. פסק הדין מדגיש את חשיבותה של משוא הפנים השיפוטי ואת העיקרון לפיו הזכות לשבת במשפט מלווה בחובה לעשות כן, תוך הכרה בכך שהחשש מפני משוא פנים במקרה זה מתמקד יותר בתפיסתו של השופט ולא בעובדות אובייקטיביות.