ת"א 66701-11-16

תקציר

השופט קבע כי תביעת התובעים נגד הנתבעים נדחית מחמת התיישנות. התובעים לא פירטו את עיקרי העובדות המהוות את עילת התביעה ומתי היא קמה, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי. השופטת ציינה כי הטענה לפגמים פרוצדורליים בכתב התביעה מונעת מהתובעים לטעון להארכת תקופת ההתיישנות. בנוסף, הדגישה השופטת כי תקופת ההתיישנות החלה כאשר נודע לתובעים על העובדות המבססות את עילת התביעה, אשר במקרה זה הייתה בשנת 2008 בה התגלו פגמי לחות חמורים. טענת התובעים כי גילוי היעדר איטום ביסודות מהווה עובדה המקימה את עילת התביעה לא התקבלה. השופט הסביר כי גילוי זה מייצג את היקף הנזק ולא עילת תביעה חדשה. כמו כן, הדגישה השופטת כי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין אינו חל על עניינם של התובעים, שכן הנזק לא התגלה באיחור וניכר הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. לבסוף ציינה השופטת כי אמנם ניתן לדחות את התביעה גם מחמת שיהוי והיעדר יריבות, אך טענות אלה דורשות בירור עובדתי נוסף ואינן מתאימות כטענות סף. כתוצאה מכך, תביעת התובעים נדחתה מחמת התיישנות, והם חויבו לכסות את הוצאות הנתבעים.