ע"פ 4528/18

תקציר

החלטת בית המשפט מאשרת את פסק דינו של בית משפט קמא, אשר מצא את המערער אשם על סמך עדות מהימנה של המתלונן ודחה את ערעורו של המערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. בית המשפט אישר את אמינותה של המתלוננת, וציין את בחינתו הישירה והיסודית של בית משפט קמא את הראיות והעדויות, למרות שבא כוח המערער טען אחרת. חשיפתה ההדרגתית של המתלוננת את ההתעללות הוכרה כאופיינית לנפגעות עבירות מין, ומצבה הנפשי והעקביות בגרסתה צוינו כתומכים באמינותה. הודגשו ניסיונות של המערער לשבש את החקירה, לרבות עידוד המתלונן להסתיר את מעשיו. יתר על כן, עדויות מכרים ומטפלים איששו את חוויות ההתעללות של המתלוננת. ערכאת הערעור דחתה את טענות המערער, לרבות הגנת אליבי; המערער כבר נתפס כדמות סמכותית בתוך המשפחה, תוך ניצול תפקיד זה להתעללות, בדומה להתעללות הורית בהקשרים משפטיים אחרים. העונש משקף את מעשיו החמורים של המערער, את מעשי המרמה ואת האופי המחושב של עבירותיו, המחייבים ענישה מחמירה לשם עשיית צדק והרתעה. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי העונש שהוטל עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הרווחת והולם את התנהלותו של המערער.