עת"א 43368-05-20

תקציר

בית המשפט קבע כי שירות בתי הסוהר היה סביר בהחלטתו לדחות בקשה של אסיר לחופשה מיוחדת או לשחרור מוקדם מכוח תקנות שעת חירום שהותקנו בשל מגפת הקורונה. על פי התקנות המתוקנות, לשב"ס שיקול דעת להעניק לאסירים חופשה מיוחדת של עד 30 יום, בתנאי שמתקיימים קריטריונים מסוימים, ללא הארכת תקופת המאסר שלהם. אף שהתקנות נועדו להגן על שלום הציבור, הן אינן מבטלות את חובת השב"ס לעיין בנתונים נוספים. בית המשפט קבע כי סירוב השב"ס התבסס על ראיות מנהליות סבירות להמשך מעורבותו הפלילית של האסיר ולסכנה הפוטנציאלית לציבור. ההחלטה הושפעה גם מהזמן הקצר שנותר לעונשו של האסיר. משכך, נדחתה העתירה לשחרור האסיר, כאשר השופט פסק לטובת הפעלת שיקול הדעת והחלטות הגוף המנהלי על ידי שב"ס. פסק דין זה מחזק את קדימות שלום הציבור ואת ההתערבות השיפוטית המוגבלת במקרים כאלה.