רע"א 9027/07

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להעסיק מומחה רפואי בנוירוכירורגיה שמונה על ידי בית המשפט, למרות טענות להתנהגות בלתי הולמת. העותר טען כי המומחה גילה משוא פנים בכך שהתקשר רק עם בא כוח המשיבים והציע לחלוק טיוטת חוות דעת לפני הגשתה הסופית להגשתה לבית המשפט. כמו כן, המומחה בדק את המשיב ללא כל המסמכים הרפואיים הנדרשים. בית המשפט המחוזי בחן טענות אלה אך הגיע למסקנה כי לא נפל פגם מהותי בהתנהלות המומחה המצדיק פסילה. בית המשפט קבע כי אין פגיעה במשוא הפנים ובשיקול הדעת המקצועי של המומחה, שכן לא הובאה כל ראיה לשיתוף הטיוטה או למעורבות כלשהי של בא כוח המשיבים בגיבוש חוות הדעת. בית המשפט ציין כי ניתן להתייחס לכל הטיה לכאורה לפני הצגת חוות הדעת באופן רשמי. העותרת חזרה על חששותיה בערעור, וטענה כי התנהגותו של המומחה מצביעה על משוא פנים כלפי המשיבים. בתוך כך, המשיבים הבהירו פרטים פרוצדורליים כדי להפיג חששות בדבר עצמאותו של המומחה. בית המשפט לערעורים לא מצא עילה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, אם כי הכיר בצורך של המומחה לעמוד בקפדנות באמות המידה הצפויות של היעדר משוא פנים. בסופו של דבר, בית המשפט לא התערב בקביעה הראשונית, ואישר כי התנהלות המומחית לא פגעה בהערכתה העצמאית, והמבקשת יכלה לבקש הבהרות לגבי ממצאי המומחה. משכך, נדחה הערעור, וחויב המבקש לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.