פר"ק 18974-01-18

תקציר

השופט קובע כי יש לדחות את הבקשה. ראשית, העניין כבר הוכרע בפסק דין קודם, שם הורה השופט על פירוק העמותה וקבע כי ההחלטה על חלוקת נכסיה עם פירוקה צריכה להיות נתונה לבעלי התפקידים – ולא לאגודה עצמה. פעולות העבר של העמותה, לרבות חלוקת הטבות לחברים והתנהלות שלא כדין, מלמדות כי אין לתת להן את הסמכות להחליט על גורל הנכסים. זאת ועוד, גם בקשת המבקש להצטרף להליך הפירוק נדחתה בהחלטה קודמת. פסקי דין קודמים אלה הם סיבה מספקת לדחות את הבקשה הנוכחית. שנית, גם מבלי להתייחס להחלטות העבר הללו, הבקשה נעדרת כל שחר. ברגע שתאגיד נכנס להליכי פירוק, זכויות הניהול שלו מתבטלות, והכוח עובר לבעל התפקיד הממונה. החלטות העמותה, לרבות אלה הנוגעות למכירת נכסיה וזהות הרוכש, הן כעת באחריות המנהל המיוחד. עוד מציינת השופטת כי התייחסויות המבקש לתקנון העמותה ופסקי דין קודמים אינן רלוונטיות בהליכי הפירוק הנוכחיים. הבקשה נדחית, והמנהל המיוחד יקבע את מקבל התמורה ממכירת נכסי העמותה בהתייעצות עם גורמים רלוונטיים אחרים. המבקש חויב לשלם 30,000 ₪ לקרן הפירוק, שייגבו מחילוט הערבות שהופקדה.