בש"פ 8679/12

תקציר

המבקש, שהואשם בשורה של עבירות ובהן התחזות וזיוף, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למנוע ממנו חלופת מעצר. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי דחו שניהם בעבר את שחרורו של המבקש בשל סיכון הטיסה, בהתבסס על הערכתם את המפקחים המוצעים והמלצתו השלילית של שירות המבחן. המבקש טען כי החלטות בתי המשפט לא שקלו כראוי את נסיבותיו הפרטניות או את משך מעצרם. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה עומדת בתנאי רשות הערעור לפי סעיף 53(א1) לחוק המעצרים, המחייב שאלה משפטית בעלת חשיבות מהותית מעבר לאינטרסים הספציפיים של המקרה. השופט הסכים עם הערכות הערכאות הנמוכות יותר ולא מצא טעות בהחלטותיהם. הם הדגישו כי חלופות המעצר מבוססות על אמון בית המשפט בנאשם, שהופר במקרה זה בשל בריחתו הקודמת של המבקש מן הדין. יתר על כן, השופט ציין כי בתי המשפט הגיעו למסקנה סבירה כי המבקש מהווה סיכון טיסה משמעותי, במיוחד בהתחשב בעונשו הצפוי של בן זוגם. לבסוף, קבע השופט כי משך מעצרו של המבקש אינו מצדיק מתן רשות ערעור, שכן הוא אינו חורג מרף תשעת החודשים הקבוע בסעיף 61(א) לחוק המעצרים. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.