ע"ב 300269/99

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר של הנתבעת, תבעה תשלומים שונים שנבעו מהעסקתה ומהתפטרותה לאחר מכן. לטענתה, היא זכאית לפיצויי פיטורים משום שעברה דירה עקב קשיים כלכליים, ולכאורה הסכימה עם מנהל הנתבעת לקבל פיצויי פיטורים מלאים. עם זאת, השופטת קבעה כי התובעת לא הצליחה להוכיח טענה זו, שכן התפטרותה לא תאמה את דרישות החוק לפיצויי פיטורים ולא הובטח לה זאת. התובע תבע גם גמול שעות נוספות, אך השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי התביעה לא הועלתה כראוי וחסרת שחר. כמו כן, התובעת תבעה פיצוי בגין פדיון חופשה שנתית, דמי אש"ל, דמי חגים והפרשות למבטחים, תוך שהיא מזכירה את תחולתו של הסכם קיבוצי בענף הביטחון. הנתבעת טענה כי מאחר שהתובעת הייתה רכזת כוח אדם, ההסכם הקיבוצי לא חל עליה. השופטת הסכימה עם הנתבעת וציינה כי ההסכם חל על עובדי שמירה ואבטחה, ותפקידו של התובע הוא מינהלי. השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע 2,516 ₪ עבור פדיון חופשה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 30.11.98. יתר התביעות נדחו. כמו כן חויבה הנתבעת בכיסוי הוצאות התובע ושכ"ט עורך דין, בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ. התובעת חויבה לשלם את כל שכר הטרחה שטרם נפרע בגין תיקון כתב תביעתה בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.