ע"א 5790/91

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לסכסוך בין רוכשי הדירות, בני הזוג כרובי והמוכר, גינדי, שמקורו בהסכם רכישה שנחתם בשנת 1980. הרוכשים ביקשו לבטל את החוזה בשל כישלונו לכאורה של המוכר להשלים את הדירה ודרישות כספיות מופרזות. עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק לטובת המוכר, מה שהוביל לערעורים של שני הצדדים. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעורים. בית המשפט קבע כי ביטול החוזה על ידי הרוכשים מבלי לנסות לפתור את המחלוקת החשבונאית אינו מוצדק. בנוסף, בית המשפט קבע כי חלוף הזמן מאז חתימת החוזה אינו שולל את אכיפת החוזה, וכל נזק שנגרם לדירה ניתן לתיקון או פיצוי כספי. עם זאת, בית המשפט מצא כי המוכר היה אחראי לנזקי רטיבות וקורוזיה במהלך תקופת הבדיקה, שטרם החלה. הרוכשים היו זכאים לפיצוי בגין נזקים אלה, שכן אכיפת החוזה לא תהיה צודקת בלעדיו. באשר לדרישות הכספיות, קבע בית המשפט כי הקונים שילמו למוכר מראש, ועל המוכר לפצות אותם בגין התשלומים המוקדמים, לרבות הפרשי הצמדה וריבית. עוד הבהיר בית המשפט כי אם הרוכשים בחרו שלא להשלים את הדירה, יש להתחשב בחסכונות המוכר, למעט מע"מ, שכן המוכר יכול לקזז את תשלומי המע"מ. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הרוכשים לא חויבו לבצע תשלומים מופרזים מעבר לשיעורים המפוקחים מבלי שהמוכר יספק את הביטחונות הנדרשים. לבסוף, בית המשפט פסק הוצאות לקונים בשל דרישת התשלום המוגזמת של המוכר, מה שהאריך את ההתדיינות המשפטית. השופט טל נתן את פסק הדין, והשופטים שטרסברג-כהן וטירקל הסכימו איתו.