ת"א 6863-09-22

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה לפיצויי הפקעה בגין מקרקעין שהופקעו על ידי הנתבעים לפני כמעט חמישים ושלוש שנים. על פי חוק ההתיישנות, התביעה התיישנה זה מכבר. בעוד התובעים ניסו לטעון אחרת, תוך שהם מציינים הליכים קודמים כעילה להארכה, בית המשפט דחה את טענותיהם. התביעה הקודמת, שהוגשה ב-2016, הייתה גם היא לפיצויי הפקעה ונדחתה כעבור שבע שנים. טענת התובעים כי התביעה הנוכחית היא המשך לקודמתה אינה מחזיקה מעמד, שכן התביעה הקודמת נדחתה והנוכחית חדשה מבחינה טכנית. בנוסף, נדחתה גם טענת התובעים בדבר תחולתם של סעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות, המאריכים את תקופת ההתיישנות. בית המשפט הדגיש כי התביעה הנוכחית הוגשה שש וחצי שנים לאחר המועד האחרון שנקבע בפסק דין קודם, ולכן היא אינה זכאית להארכה. יתר על כן, ההבחנות שניסו התובעים לערוך בין עניינם לבין פסיקות קודמות של בית המשפט העליון לא הספיקו כדי לשנות את הכלל המשפטי החל על עניינם. מאחר שהתביעה הוגשה זמן רב לאחר המועדים שנקבעו, נעתר בית המשפט לבקשות הנתבעים ודחה את התביעה על הסף. בשל השלב המוקדם של ההליך, חויבו התובעים בהוצאות הנתבעים, בסך של 12,000 ₪.