בג"צ 135/75

תקציר

במחלוקת בין חברות יצרניות-מייצאות לבין רשות ממשלתית בנוגע לסיוע כספי מובטח ליצוא בשנת 1974, פסק בג"ץ לטובת העותרים. העותרים טענו כי הם זכאים לסיוע מיוחד לפי חוזר 8/74 של משרד המסחר והתעשייה, שהבטיח למפעלים הזכאים סיוע כספי לפעילות הייצוא. למרות שהפעימה הראשונה של סיוע זה התקבלה, המחצית השנייה הושפעה משינוי מדיניות בעקבות פיחות הלירה בנובמבר 1974. הפיחות הוביל למדיניות חדשה שבה הוענק סיוע מיוחד באופן אוניברסלי לכל היצואנים, לכאורה תוך מילוי התחייבויות קודמות. עם זאת, בית המשפט מצא כי שינוי מדיניות כזה אינו יכול להשפיע על התחייבויות שניתנו לפני קביעת המדיניות החדשה. הודגש כי על רשות ציבורית לפעול בתום לב ולקיים הבטחות משפטיות ללא סיבה מוצדקת לבטלן. מאחר שההבטחה הראשונית הייתה מחייבת מבחינה משפטית ובסמכותו של המשיב, הורה בית המשפט לכבד אותה בגין יצוא שהושלם לפני הפיחות. לפיכך, קבע בית המשפט תשלום סיוע מיוחד כפי שנקבע במקור בחוזר 8/74 לתקופת טרום הפיחות, תוך הדגשת הצורך בקיום הבטחות הממשלה לקיום אמון הציבור והגינותו. בנוסף, נפסקו לעותרים הוצאות משפט בסך 5,000 ליש"ט.