ע"א 2002/08

תקציר

נראה כי פסק דין זה קשור לערעור אזרחי שמקורו בסכסוך רכושי בין המערערים לבין המשיבים. המערערים קיבלו בעבר צו ארעי המונע מהמשיבים לבצע עבודות מסוימות ברכושם. לאחר פקיעת הצו הגישו המשיבים בקשה לפיצויים, בטענה שנגרמו להם הפסדים כספיים עקב מעשי המערערים. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיבים לפיצויים ללא דיון מלא, והביא את המערערים לערער על החלטה זו. המערערים טענו כי היה על בית משפט קמא להטיל סנקציה מתונה יותר, כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בבקשה, וכי הפיצויים הנטענים של המשיבים מעורפלים וחסרי תימוכין. המשיבים טענו כי המערערים לא השיבו לבקשת הפיצויים וכי החלטת בית משפט קמא צריכה לעמוד בעינה. השופט מ' סובל הורה להתייחס לבקשה כאל ערעור אזרחי ולהעבירו לדיון בבית משפט אחר. השופטת אף הורתה למשיבים למסור מידע האם יש להם רישיון עסק להפעלת אולם אירועים, דבר שלא עשו באופן משביע רצון. ערכאת הערעור מצאה כי נפלו מחדלים חמורים מצד בא כוח המערערים, שלא השיב לבקשת הפיצויים ולא נערך כראוי לדיון. עם זאת, בית המשפט החליט להחזיר את הדיון לבית המשפט קמא כדי לברר לגופו של עניין ולמנוע עיוות דין פוטנציאלי. זאת, בשל הימנעותם של המשיבים מלהביא ראיות ברורות לנזקים הנטענים ותשובותיהם המתחמקות בבית המשפט. בנוסף, שררה עמימות בהחלטת בית משפט קמא באשר למשיב בפועל הזכאי לפיצוי. לפיכך התקבל הערעור, והתיק הוחזר לבית המשפט קמא לדיון נוסף. המערערים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים שנגרמו להם במהלך הערעור, כאשר כל צד נושא בהוצאות המשפט שלו.