ת"א 49258-12-23

תקציר

לאחר בחינת הטענות שהוצגו בכתב ובעל פה, החליטה השופטת כי בקשת הדחייה נדחית. בקשת המבקשים להשבת ערבות בנקאית או לירידת ערך לא תיענה משום שאינה מתיישבת עם אופיים הזמני של צווי ההקלה. ביטול או שינוי הערבות הבנקאית יהיה צעד בלתי הפיך, ולכן יש לשמור בקשות כאלה להליך העיקרי. זאת ועוד, בקשת המבקשים מנוגדת להסכם שקבעו הצדדים, הקובע כי הערבות הבנקאית תקפה עד להשלמת בניית שטח מסחרי, שיימסר ליבמ, והסרת המשכנתא על זכויותיה של יבמ. מאחר שתנאים אלה טרם התקיימו, קבע השופט כי לא ניתן להחזיר את הערבות הבנקאית לג.א.ר.ת או להפחית את ערכו. עוד הדגישה השופטת כי מדובר בתיק מורכב הכרוך ברשת של חובות התלויים זה בזה, וקביעת הסכום שחייבת IBM ל-G.A.R.A.T מחייבת הליך עיקרי. מאזן הנוחות העדיף גם את המשיבים, שכן החזרת הערבות הבנקאית תותיר את יבמ ללא בטחון, בעוד שג.א.ר.א.ת תספוג רק נזק כספי, שהוא בר פיצוי. השופט ציין כי דרך הפעולה הראויה תהיה למסור את השטח המסחרי ליבמ, לאחר החרגתו מהמשכנתא, ובמקביל להסדיר את החוב הבלתי מעורער ולהחזיר את הערבות הבנקאית. לגבי החוב שבמחלוקת, מנגנון ביטחונות יכול להבטיח את פירעונו, עד לקביעה שיפוטית של הסכום המדויק. למרבה הצער, ההצעה למנגנון זה לא התקבלה על ידי הצדדים. לסיכום, הבקשה הקיימת תידחה, וג.א.ר.ע.ת תישא בהוצאות IBM בסך 10,000 שקל, אותן ניתן לקזז כנגד החוב שיבמ חייבת ל-G.A.R.A.T. החלטה זו תועבר לצדדים על ידי המזכירות.