בש"פ 6406/04

תקציר

בפסק הדין הנדון, אושרה שלילת רישיון הנהיגה של המערער לאחר שנתפס נוהג עם ריכוז אלכוהול בדם גבוה פי ארבעה מהמותר בחוק. בתחילה, בית משפט השלום שלל את רישיונו באופן עצמאי עד תום המשפט, החלטה שערערה אך בסופו של דבר נבחנה מחדש על ידי ערכאות גבוהות יותר. בית המשפט העליון מצא פגמים פרוצדורליים והעביר את הנושא לבית המשפט לתעבורה, שאישר את שלילת הרישיון, תוך שהוא מצטט ראיות חזקות לנהיגה בשכרות. חרף טענת המערער כי לא נשקפה סכנה מיידית, שכן נהג ללא אירועים במשך תקופה, הדגישו בתי המשפט את הסיכון החמור לשלום הציבור הנשקף מהתנהגותו. הרשעות קודמות בעבירות נלוות המחישו עוד יותר את האיום שלו על משתמשי הדרך. בית המשפט התייחס לאמות מידה משפטיות קבועות המאפשרות פסילת רישיון כאשר התנהגות נהג מסכנת את הציבור, ואישר מחדש את ההחלטה לשלול את רישיונו. טענות המערער לא שכנעו את בית המשפט, שקבע כי הביטול מוצדק מבחינה משפטית, ובסופו של דבר דחה את הערעור ביום 29.7.2004.