בש"פ 2103/06

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק עבירת מין. בערעור הראשון ערער המערער, לשעבר סגן מנהל עיזבון בתל אביב, על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו להסיר מגבלות המונעות ממנו להגיע למקום עבודתו. המערער טען כי ההגבלות, שהיו חלק מההסכם שלו עם המשיב, מנעו ממנו לקבל את שכרו. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, והסכים כי חזרתו של המערער למקום העבודה תיצור מגבלות מיותרות על המתלוננים העובדים בו. עוד ציין בית המשפט העליון כי הבקשה נראתה כמסווה להשגת מטרה אחרת וכי דיוק הראיות תומך בהגבלות. הערעור השני ערער על דחיית בית המשפט המחוזי את בקשת המערער לקבל חומרי חקירה הנוגעים לאחת המתלוננות. המערער טען כי החלטת בית המשפט התקבלה מבלי לעיין בחומרים. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, וציין כי החומרים אינם ברשות המשיב וכי בא כוח המערער יכול היה לקבל גישה אליהם באמצעים אחרים הקבועים בחוק. בית המשפט דחה גם את בקשת המערער לקבל מסמכים רפואיים על מצבן החברתי והנפשי של המתלוננות, והסכים כי לא בוטל החיסיון סביב רישומים אלה. משכך, נדחו שני הערעורים, ואישרו את החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.