ע"א 1141/05

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בטבריה לבטל צו ארעי שהוציאה עיריית טבריה, המאפשר לה להשתמש בחלקת אדמה ריקה כחניון ציבורי. המשיב, בעל הקרקע, טען כי זכויות הקניין שלו נפגעו וכי יש לבטל את הצו מכמה טעמים, ובהם שלילת זכות השימוע והיעדר מצוקת חניה באזור. העירייה טענה כי החלקה לא נוצלה במשך שנים והייתה מכוערת, והצדיקה את פעולתה מכוח חוק הרשויות המקומיות (שימוש זמני במגרשים ריקים). בית משפט קמא ביטל את הצו הארעי, בקובעו כי זכותו של הבעלים לשימוע לא כובדה וכי אין צורך שהחלקה תשמש כחניון. בהחלטה שהתקבלה פה אחד קיבל בית המשפט לעררים את ערעור העירייה, בקובעו כי קביעתו של בית משפט קמא בדבר מצוקת החניה התבססה על ביקור בודד באתר ולא התחשב כראוי באינטרס הציבורי. החוק, שאינו מחייב שימוע, פורש באופן צר כדי למזער את הפגיעה בזכות הקניין. בית המשפט מצא כי החלטת העירייה סבירה ומאזנת בין זכויות הקניין הפרטי לבין טובת הציבור. זאת ועוד, חוסר המעש של המשיב ביחס לחלקה ואופיו הזמני של הצו העיבו לטובת העירייה. הצו יישאר על כנו, אך בית המשפט קבע כי אם המשיב יגיש בקשה להיתר בנייה או שימוש חוקי אחר בנכס, העירייה תפסיק להשתמש בו בתוך 90 יום.