בר"מ 3899/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. הבקשה, המופנית כנגד החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, מבקשת לדון מחדש בהחלטת בית המשפט בדבר פסילת גוף המכהן בתפקיד רשם האגודות השיתופיות. המבקשים, חברי אגודה שיתופית, אינם שבעי רצון מהחלטת הרשם שלא לפסול את עצמו על רקע חקירת האגודה. הם ערערו על ההחלטה בטענה למשוא פנים לכאורה מצד הרשם ומעשיו בתיק הטרדה מינית שאינו קשור. עם זאת, בית המשפט לעניינים מנהליים אישר את החלטת הרשם, ולא מצא עילה לפסילתו. לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט העליון בבקשה לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. אולם גם בית המשפט העליון דחה את הבקשה, הסכים עם ממצאי בית המשפט לעניינים מנהליים וציין כי טענות המבקשים חסרות שחר. בית המשפט העליון הדגיש כי בקשת הפסילה הגיעה במהלך החקירה, תוך יצירת שיהוי שולל, וטענות המבקשים על החלטות הרשם לא הצדיקו את פסילתו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקש מס' 2, אשר טען כי הוא מייצג את העמותה, נושא באחריות אישית להוצאות, שכן הפך עצמו צד להליך. ההחלטה אישרה מחדש את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר בעניין ההוצאות והדגישה כי המבקשים לא הציגו כל הצדקה להתערב בהחלטות הרשם. בקשת רשות הערעור נדחתה, ובית המשפט בחר שלא להטיל על המבקשים הוצאות נוספות, בהתחשב בתשלומיהם הקודמים ובמעמדה הלא ברור של העמותה.