ע"ע 268/07

תקציר

פסק הדין דן בערעור בעניינו של עובד שפוטר מעבודתו בשל חשד למעורבות בגניבת משאית חברה, שהתרחשה במקרה יום לפני שנקרא לשירות מילואים בצה"ל. ועדת התעסוקה פסקה במקור לטובת העובד, וקבעה כי החברה לא הצליחה להוכיח שפיטוריו של העובד אינם קשורים לשירות המילואים שלו, והורתה לחברה לשלם לעובד פיצוי כספי השווה פי חמישה משכרו החודשי, וכן 4,000 שקל הוצאות. החברה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך ההחלטה אושרה. לאחר מכן ערערה החברה לבית משפט גבוה יותר, שאישר גם הוא את החלטת ועדת התעסוקה. פסק הדין של בית המשפט העליון, שנכתב על ידי השופט רבינוביץ, הסכים עם פרשנותם של בתי המשפט הקודמים לחוקים החלים, הקובעים כי פיטורי עובד ללא אישור ועדת התעסוקה הם מוחלטים במהלך תקופת שירות המילואים ולמשך 30 יום לאחריה, וכי מחוץ לתקופה זו מוטל על המעסיק נטל ההוכחה כי הפיטורים אינם קשורים לשירות מילואים. בית הדין מצא כי החברה הציגה טענות סותרות וגרסאות עובדתיות לא עקביות, ולא הצליחה להפריך את החזקה לפיה הפיטורים היו קשורים לשירות המילואים של העובד. לפיכך, ערעורו של העובד התקבל, וההחלטה המקורית של ועדת העבודה התקבלה. כל חברי הפאנל הסכימו עם החלטה זו. בנוסף, חויבה החברה לשלם לעובד 7,500 ש"ח שכר טרחת עורך דין ו-2,000 ש"ח הוצאות משפט מבית המשפט המחוזי, וכן הפרשי הצמדה וריבית על שני הסכומים ממועד פסק הדין של בית המשפט העליון.