בג"צ 80/63

תקציר

המבקשים, שניצה גורפינקל וירחמיאל חקלאי, ביקשו לרשום את נישואיהם במרשם האוכלוסין, אך סורבו על ידי המשיב, שר הפנים, משום שלא יכלו להמציא תעודת נישואין רשמית או פסק דין של בית משפט המאשר את נישואיהם. המבקשים, יהודים תושבי ישראל, ערכו טקס נישואין פרטי מאחר שלא יכלו להינשא במשרד רבני בשל חוסר הוודאות של המבקש חקלאי לגבי מעמדו ככהן. הטקס נערך עם טבעת בנוכחות ארבעה עדים, על פי ההלכה היהודית. המבקשים טענו כי סירובו של המשיב אינו מוצדק וביקשו מבג"ץ להורות על רישום נישואיהם. דעת הרוב של בית המשפט קבעה כי עמדת המשיב מוצדקת בשל הנורמה המנהלית של אי רישום נישואין על סמך עדות פרטית בלבד, דבר העלול להוביל לתרמית ולעקיפה של דיני הנישואין. בית המשפט הציע למבקשים לקבל פסק דין הצהרתי מבית הדין הרבני למתן תוקף לנישואיהם ולאחר מכן להגיש בקשה מחודשת לרישום. דעת המיעוט סברה כי היה מקום לרשום את המבקשים כנשואים ללא צורך באישור נוסף, שכן המשיב לא ערער על תוקף הנישואין והמכשולים המנהליים מיותרים. הצו המותנה בוטל ולא ניתן צו להוצאות.