רע"א 21348-05-25

תקציר

## ניתוח משפטי של י.ח. נ. א.א.ל ואח' (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ע"א 21348-05-25) ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה למינוי מומחה נוסף מטעם בית משפט השלום. **עיקרון משפטי בסיסי: שיקול דעתו של בית המשפט קמא במינוי מומחים** העיקרון המשפטי המרכזי המנחה החלטה זו הוא שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה קמא בכל הנוגע למינוי עדים מומחים. בית המשפט המחוזי, באמצעות השופטים חדוה וינבאום ולצקי, מדגיש מאוד כי: * **מינוי מומחה הוא החלטה פרוצדורלית:** ההחלטה על מינוי מומחה היא ביסודה החלטה פרוצדורלית, שמטרתה לסייע לשופט לנהל את ההליך בצורה הוגנת ומדויקת. זאת, בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת, כפי שצוטטה על ידי השופטים וינבאום ולצקי, תוך התייחסות להחלטות כמו רע"א 7459-22 (שירותי בריאות כללית ואח' נ' פלוני ואח') וע"א 2425/22 (מדינת ישראל נ' פלוני). * **התערבות מוגבלת בערכאת הערעור:** בתי המשפט לערעורים אינם ששים להתערב בהחלטות שיקול הדעת של בית משפט קמא בנוגע למינוי מומחים. התערבות שמורה למקרים חריגים שבהם החלטת בית המשפט קמא אינה סבירה בעליל או שהתרחש עיוות דין ברור. עיקרון זה מקבל חיזוק מאזכור פסק דינו של השופט וילנר בע"א 2425/22 ופסק דינו של השופט גרוסקופף בע"א 9070/20. * **מטרת מינוי מומחה היא לטובת בית המשפט:** מינוי מומחה נוסף אינו נועד בראש ובראשונה לשרת את האינטרסים של הצדדים אלא לסייע לבית המשפט בתהליך בירור העובדות וקבלת ההחלטות. המשמעות היא שבית המשפט ימנה מומחה אחר רק אם הוא באמת מטיל ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת שחוות דעת המומחה הקיימת אינה יכולה לפתור. **חדשנות משפטית ופסיקה מבחינה** המבקש ביקש למנף את פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5717/24 פלוני נ' שירותי בריאות כללית** ("המקרה של אנונימוס") כדי לטעון בדבר נחיצותו של מומחה לנוירוכירורגיה. טענתו המרכזית של המבקש, הנגזרת מהלכה זו, הייתה שאם מומחה שמונה על ידי בית המשפט מציע כי יש צורך בתחום מומחיות אחר, על בית המשפט קמא מוטלת החובה למנות מומחה באותו תחום, ללא קשר לשלב הפרוצדורלי או לשאלה אם המבקש ביקש מלכתחילה חוות דעת באותו תחום. עם זאת, החלטת בית המשפט המחוזי מדגימה חידוש משפטי מכריע בהבחנה ***** בין המקרה של המבקש לבין התקדים המצוטט. בית המשפט ניתח בדקדקנות את עובדות "המקרה האנונימי" והדגיש את ההבדלים העיקריים, ובכך צמצם את תחולתו של תקדים זה: * **אין המלצה למומחיות נוספת:** ב"מקרה אנונימי", המומחה שמונה מטעם בית המשפט *המליץ* במפורש על מינוי מומחה בתחום אחר וציין כי העניין חורג מתחום מומחיותו. במקרה דנן, המומחה שמונה על ידי בית המשפט (ד"ר קובי בר-אילן) *לא המליץ* על נוירוכירורג, ואף ציין כי מינוי כזה עלול שלא לקדם את הכרעת בית המשפט. יתר על כן, כאשר נחקר, המומחה ציין כי העניין *היה* בתחום מומחיותו. * **חוות דעת המומחה לא נפסלה:** בית המשפט קמא מצא כי חוות דעתו של ד"ר בר-אילן הייתה מפורטת, מנומקת, וכי שלילת הקשר הסיבתי לבעיות בעמוד השדרה הצווארי הייתה בסמכותו כאורתופד המתמחה בטראומה. בית המשפט לא מצא כי חוות דעתו של המומחה לוקה בחסר או מחייבת פסילה, בניגוד למצב ב"מקרה אנונימי" בו חוות דעתו של המומחה הייתה למעשה חלקית. * **היעדר סימטריה מוחלטת במומחיות:** בית המשפט קמא הדגיש כי ב"מקרה אנונימי" היה הבדל משמעותי במומחיות של מומחי הצדדים ומומחה בית המשפט, מה שהצריך בירור נוסף. במקרה הנוכחי, בית המשפט קמא ראה סימטריה רבה יותר במומחיות האורתופדית של כל המעורבים, כולל המומחה שמונה על ידי בית המשפט. * **אופי המחלוקת:** "המקרה האנונימי" עסק בתביעות רשלנות רפואית מורכבות הדורשות מומחיות כירורגית מיוחדת. לעומת זאת, המקרה שלפנינו מתמקד בסוגיית הנזק והקשר הסיבתי, שבית המשפט קמא ראה בגדר הפרקטיקה האורתופדית הסטנדרטית. בית המשפט ציין כי אורטופדים מטפלים בדרך כלל בבעיות בעמוד השדרה הצווארי. * **לא התגלו עובדות חדשות:** בית המשפט קמא לא מצא עובדות או נסיבות חדשות שהתגלו במהלך עדותו של המומחה אשר ישנו באופן מהותי את הצורך או את היקף המומחיות הנדרשת לפתרון הסכסוך. **הטענה המקורית של המבקש וחוות דעת מומחים** המקרה מדגיש את התפתחות הפציעות הנטענות של המבקש: * **תביעה ראשונית:** התביעה הראשונית של המבקש התמקדה בפציעות אורטופדיות כתוצאה מתקיפה. * **עמדות הצדדים:** התגלעו פערים בין חוות הדעת האורתופדית של המבקש (קביעת ליקויים הקשורים באופן סיבתי לאירוע) לבין חוות הדעת האורתופדית של המשיבים (לא מצאה נכות שיורית וייחסה בעיות בעמוד השדרה הצווארי לשינויים ניווניים). * **מומחה מטעם בית המשפט:** ד"ר בר-אילן, המומחה האורתופדי שמונה מטעם בית המשפט, לא מצא קשר סיבתי לרוב תלונותיה של המבקשת, אך אישר 5% נכות בגין כאבי גב תחתון עקב שברים באגן. לגבי עמוד השדרה הצווארי, הוא ציין את הופעת התלונות המאוחרת (שישה חודשים לאחר האירוע) ולא מצא קשר סיבתי, וייחס בעיות פוטנציאליות לשינויים ניווניים. **ניסיון כושל של המבקש להרחיב את היקף המומחיות** ניסיונו של המבקש להציג מומחיות בנוירוכירורגיה נתקל בהתנגדות משמעותית, ששורשיה בהערכת בית המשפט קמא את עדות המומחה ואת ההיסטוריה הפרוצדורלית הכוללת: * **היעדר תביעה ראשונית בנוירוכירורגיה:** בית המשפט קמא ציין כי כתב התביעה הראשוני של המבקש לא כלל טענות הקשורות לנזק נוירוכירורגי, וגם לא צירף חוות דעת של נוירוכירורג. * **המבקש לא ביקש הבהרה:** המבקש לא ביקש הבהרות מהמומחה שמונה מטעם בית המשפט לענייני עמוד השדרה הצווארי במהלך עדותו או טען לצורך בנוירוכירורג בשלב זה. * **אין בקשה לתיקון תביעה:** המבקש לא הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה שלו כך שיכלול נזקים נוירוכירורגיים או לצרף חוות דעת נוירוכירורגית. * **טיעון "משלחת דיג":** המשיבים טענו כי הבקשה הייתה תמרון טקטי ל"שיפור" חוות דעת מומחה שלילית ולא צורך אמיתי בהבהרות רפואיות נוספות, מה שעלול להוביל ל"מסע דיג" לחוות דעת חיובית. **מסקנת בית המשפט המחוזי** בסופו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור, ואישר את החלטת בית משפט השלום. ההנמקה התמקדה בהערכתו של בית המשפט קמא כי: * חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט הספיקה כדי לפתור את המחלוקות הנוגעות לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי והקשר הסיבתי שלה לאירוע. * בית המשפט קמא לא הותיר ספק בשאלות המקצועיות שעל הפרק, תנאי מוקדם למינוי מומחה נוסף. * נסיבות מקרה זה אינן עולות בקנה אחד עם התנאים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בהחלטת בית המשפט קמא. בעיקרו של דבר, ההחלטה מחזקת את העיקרון כי מינוי מומחים נוספים הוא כלי לטובת בית המשפט, ולא דרך מובטחת לצדדים להשיג תוצאה חיובית יותר לאחר קבלת חוות דעת מומחה שלילית. הניתוח של בית המשפט את ההבחנה בין חוות דעת רפואית על אבחנה וקשר סיבתי לעומת טיפול כירורגי מדגיש את היקף המומחיות של אורתופדים בדרך כלל.