עת"מ 3143/04

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירה שהגיש ג'ורג' מריאנו, אזרח קנדי, המבקשת לחייב את משרד הפנים להעניק לו תושבות קבע או ארעית בישראל. מריאנו נישא לאזרחית ישראלית, דורה דרקסלר, איתה נולדו לו שני ילדים. נישואיהם התדרדרו, ודרקסלר עלה לישראל עם ילדיהם בשנת 2003, בעוד מריאנו הלך בעקבותיהם עם אשרת ביקור לשלושה חודשים. לאחר מכן הגיש בקשה לישיבת קבע או ארעית, אך משרד הפנים דחה אותה ללא נימוק. גם בקשותיו הבאות של מריאנו נדחו, ואשתו ביקשה את הרחקתו מהארץ. בינתיים, הארכות הוויזה של מריאנו ניתנו כדי להקל על הליכי הגירושין והמזונות שלו. בית המשפט הורה למשרד לבחון מחדש את עניינו של מריאנו, אך הוא אישר את הסירוב והציע לו רק ויזות תייר. מריאנו טען כי יש להעניק לו מעמד על בסיס אבהותו כלפי קטינים ישראלים, תוך שימת דגש על זכויותיו ההוריות ועל טובת הילדים. המשרד המשיך במדיניותו שלא להעניק תושבות קבע לזרים, למעט במקרים חריגים. עם זאת, בית המשפט קבע כי המקרה של מריאנו מהווה חריג מיוחד, בהתחשב בנישואיו האמיתיים, במסירותו לילדיו ובמערכת היחסים הקרובה ביניהם. היא הורתה למשרד לשקול מחדש את בקשתו בפני ועדה בין-משרדית, בהתחשב בהשלכות הנפשיות של הרחקתו על ילדיו ולהעניק לו אשרה זמנית עד להחלטת הוועדה. פסק הדין הדגיש את שיקול הדעת הרחב של המשרד בענייני הגירה, אך הדגיש כי שיקולים הומניטריים יכולים להצדיק חריגה מהמדיניות שנקבעה.