ב"ל 44750-10-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים מאוחדים הנוגעים לקביעת קצבת הנכות של יחיד (המבוטח) לפי חוק הביטוח הלאומי. הוועדה הרפואית לעררים החליטה בעבר לשלב את נכויותיו של המערער וקבעה אותן כדלקמן: 25% לכתף ימין, 10% לטינטון, 10% לירידה בשמיעה, 10% ל-CTS מימין, 10% ל-CTS משמאל ו-10% לכתף שמאל, סה"כ 56%. הוועדה החליטה גם שלא להפעיל את תקנה 15, משום שסברה כי הנכות הכוללת של המבוטח גבוהה מדי. הן המבוטח והן המוסד לביטוח לאומי (המכון) הגישו ערעורים. המוסד טען כי הוועדה אינה מסבירה די הצורך את שילוב הנכות, ובפרט את הפגיעה בהכנסות המבוטח, וביקש לבחון מחדש את אי הפעלתה של תקנה 15. בתוך כך, ערער המבוטח על אי הפעלתה של תקנה 15 וביקש לבחון מחדש את מועד תחילתה של הנכות המשולבת. בית המשפט הכריע לטובת המבוטח. בית המשפט קבע כי על הוועדה הרפואית לעררים לספק הסבר מפורט ומנומק להשפעת הליקוי המשולב, לרבות ליקוי שמיעה, על יכולתו של המבוטח לעבוד, בהתחשב באופייה המוחלט של קביעת הנכות האורתופדית. כמו כן הונחה הוועדה לקבוע את המועד המדויק של תחילת הנכות המצטברת, בהתחשב במכלול הנסיבות. בנוסף, הונחה הוועדה לשקול מחדש את תחולתה של תקנה 15, בשים לב לכך שקביעת הנכות האורתופדית היא חלוטה. המוסד חויב לשלם למבוטח הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים ניתנו 30 יום להגיש בקשה לחופשה כדי לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.