עת"מ 11091-11-20

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בעניין החלטת מכרז מכמה טעמים. ראשית, הם לא הציגו ראיות התומכות בטענותיהם, ובמקום זאת בנו תיאוריית קונספירציה. שנית, בדיקה העלתה ליקויים בחוות דעתו של היועץ המקצועי, בפרט בכל הנוגע לנתוניה של המשיבה מס' 4, שזכתה במכרז, ולפיכך העמידה בספק את זכאותם. שלישית, החלטת ועדת המכרזים בדבר ניגוד עניינים הייתה סבירה. רביעית, העותר הגיע לבית המשפט בידיים לא נקיות, תוך הסתרת הקשר המשפחתי בין מנהל העותרת לבין נציג של חברה אחרת במכרז, דבר שיצר חשש להטעיה ולתיאום מחירים. חמישית, העותר פגע בזכויותיהם של מציעים אחרים בכך שלא צירף אותם לעתירה והשתהה בפנייה לבית המשפט. לבסוף, אל לו לבית המשפט להתערב כדבר שבשגרה בשיקוליה של ועדת המכרזים. המשיבה מס' 4 טענה כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשתה ולגופה, תוך הדגשה כי החלטת ועדת המכרזים הייתה סבירה. בית המשפט מצא כי ההחלטה לדחות את הצעת העותרת בשל ניגוד עניינים לכאורה אינה סבירה. אופיו של המכרז, בהיותו מתן שירות עם שיקול דעת מינימלי, גרם לכך שחשש ניגוד העניינים לא היה מספיק כדי לפסול אותם. גם לחוות הדעת של היועץ המשפטי כי ניתן למתן את הסכסוך היה משקל. טענת המשיבים בדבר תחבולות ותיאום מחירים בשל קרבה משפחתית בין מנהל העותרת לבין נציגו של מציע אחר לא הוכחה. בעוד שבית המשפט נמנע בדרך כלל מלהתערב בהחלטות מכרזיות, הוא מצא כי החזרת העניין לוועדת המכרזים לדיון נוסף ראויה בהתחשב בנסיבות. לפיכך התקבלה העתירה באופן חלקי, החלטת הוועדה בוטלה והנושא הועבר לדיון נוסף, בהתחשב בממצאי בית המשפט. כנגד המשיבים נפסקו הוצאות.