בש"א 18808/08

תקציר

הנאמן בפשיטת רגל של בני זוג שמכרו את דירתם הגיש בקשה להורות על ביטול הסכם המכר שנחתם בין החייבים לקונה, בטענה שמדובר בהעברת זכויות החייבים ללא תמורה ובניסיון להבריח את הנכס מנושיהם. הדירה, ששוויה כ-685 אלף דולר, נמכרה תמורת 305 אלף דולר, והנאמן טען כי הרוכש, שהכיר אישית את החייבים, החזיק למעשה את הנכס בנאמנות נסתרת עבורם. הרוכש התנגד לבקשה, ביקש במקומה תביעה רגילה והכחיש את הטענות לחוסר תום לב. בית המשפט, בהתחשב במורכבות החקירה העובדתית ובזכויות הפרוצדורליות של הקונה, קיבל את בקשת הרוכש, והתיר לפתור את הסכסוך בהליך עצמאי. החלטה זו הושפעה מהשאלות העובדתיות הרבות שהועלו, מהצורך בהליכים מקדמיים ומהפוטנציאל לדיון ממושך בסוגיות. בית המשפט הדגיש כי הליכי פשיטת רגל צריכים להתנהל בדרך כלל במסגרת בקשות למתן הוראות, אך במקרה זה, בחינה מדוקדקת של כתבי הטענות הובילה למסקנה כי תביעה רגילה מתאימה יותר. בקשתו המקדמית של הרוכש אושרה, ולנאמן ניתנה רשות לפתוח בהליך הנדרש, תוך פסיקת הוצאות לקונה.