עת"מ 8806/08

תקציר

העותרת טענה לבעלות בלעדית על מחסן וחצר הצמודים לבניין דירות. המנהל האזרחי טען כי המחסן הוא יחידה עצמאית, נפרדת מהרכוש המשותף, וניתן למכור אותו ככזה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מסמכי המכרז של המינהל עצמו סותרים טענה זו, וקובעים כי המחסן יירשם כצמוד לדירה הזוכה במכרז, ולא כיחידה עצמאית. ככזה, נראה כי המחסן נחשב לרכוש משותף, שניתן להצמיד רק לדירה. גם נימוקי המינהל למכירת המחסן והחצר כיחידה נפרדת לא תאמו את דרישות החוק למכירה כזו. יתר על כן, מאחר שהבניין טרם נרשם כבית משותף, היה על המינהל חובה חוזית לרשום את דירתו של העותר על שמו, דבר שיקנה לו זכויות בלתי מוגדרות ברכוש המשותף. בחוזה בין העותרת לבין המינהל צוין במפורש הגג והחצר כמוחרגים מהרכוש המשותף, אך לא הוזכר המחסן. לפיכך, לא יכול היה המינהל למכור כעת את המחסן מבלי לפגוע בזכויותיו של העותר. בית המשפט קיבל את העתירה וביטל את המכרז הפנימי למכירת המחסן והחצר, בציינו כי על המינהל לרשום תחילה את הבית המשותף ולאחר מכן לשקול מכירה של כל חלקי הבית שנותרו.