עמ"נ 102/00

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורם של יוסף ואוריאל הלברייך נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל ומגדלי היכל שלמה בע"מ. בית המשפט קובע כי מקרקעי המערערים גובלים בתכנית 942ד הפוגעת בירושלים, ומזכה אותם בפיצוי כספי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. השאלה המרכזית היא האם רחוב אבידה, דרך ללא מוצא המפרידה בין מקרקעי המערערים לבין התכנית, מהווה "דרך שכונתית צרה". בית המשפט מגיע למסקנה שכן, למרות היותה ממוקמת במרכז העיר. היא מדגישה את אופיו הפונקציונלי של הכביש, המשרת יעדים ספציפיים ולא את התנועה העירונית הכללית, ובכך מקיים את החריג השני שנקבע בפרשת שרגא ויטנר בעניין "כבישים צרים". מסקנה זו מתבססת על אופיו של הכביש כדרך ללא מוצא, המשרתת שימושי קרקע סמוכים כמו מלון, חניון ובית ספר. בפסק הדין צוין כי התכנית הפוגעת מחייבת עבודות בכביש, המבססות זיקה ממשית בין התכנית לבין הכביש. משכך, זכאים המערערים לפיצויים, והמשיבים נדרשים לשאת בהוצאותיהם ובשכר טרחתם.