רע"א 2841/21

תקציר

דיירי כמה בתים במתחם שמעון הצדיק בירושלים הפסידו במאבק משפטי ארוך על הבעלות על הנכסים בהם הם מתגוררים. פסק הדין הראשוני, שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, פסק לטובת המשיב, שתבע את הקרקע עליה עומדים הבתים כשלו. המבקשים, שלא הוכיחו את בעלותם, נחשבו לדיירים מוגנים, אך נמצא גם כי לא שילמו דמי שכירות במשך תקופה ממושכת, ובכך הקימו עילה לפינויים. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, והובילה את המבקשים לערער לבית המשפט העליון. בבקשתם לעיכוב ביצוע טענו המבקשים כי פינויים יותיר אותם ללא קורת גג וביקשו עיכוב עד לשמיעת ערעורם. המשיב, לעומת זאת, טען כי סיכויי הצלחת הערעור הם מזעריים וכי המבקשים מפרים את זכויותיהם במקרקעין בכך שהם מסרבים לפנות את המקום. עם זאת, שופט בית המשפט העליון צידד במבקשים, נעתר לבקשתם לעיכוב ביצוע ומנע את פינויים עד לקבלת החלטה בבקשתם לחופשה לצורך ערעור. זאת, בעיקר בשל ההשלכות המשמעותיות של פינוי אנשים מבתיהם והיעדר פגיעה מהותית במשיב אם תינתן השהייה. לפיכך, המבקשים יכולים להישאר בבתיהם לעת עתה.