ע"א 4744/19

תקציר

במקרה זה מתייחס השופט א' גרוסקופף לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים שדחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המשיב, שביקש לתקן את הבקשה לתביעה הייצוגית, לא עמד בהנחיות הפרוצדורליות מספר פעמים, ובסופו של דבר משך את הבקשה והסכים לדחייה ללא הוצאות, מתוך כוונה אולי להגיש מחדש בהמשך. בית משפט קמא התיר הסתלקות זו מבלי לאסור הגשות עתידיות, מה שהוביל לטענת המערערת כי הקלה זו גמלה למשיב ואפשרה קניות פוטנציאליות בפורום. הסוגיה המשפטית תלויה בשאלה האם היה על בית משפט קמא לדחות את התביעה האישית על הסף כדי למנוע מהמשיב להגיש אותה מחדש. על פי חוק התובענות הייצוגיות, הסתלקות טעונה אישור בית משפט ובהיעדר מבקש, התביעה עלולה להידחות. על אף שהחלטת בית המשפט עשויה להקל על פרקטיקה פרוצדורלית בלתי רצויה, אין בערעור כדי להראות כי מעשיו של המשיב עמדו ברף של ניצול לרעה של ההליך המשפטי הדרוש לדחייה על הסף על פי הפסיקה ואמות המידה המשפטיות הקיימות. בנוסף, הוצאות קודמות שהוטלו על המשיב נחשבו מספיקות ללא הוצאות נוספות. בסופו של דבר לא מוצאת ערכאת הערעור עילה להפוך את החלטת בית משפט קמא ודוחה את הערעור, תוך שהיא מחליטה אף היא שלא לפסוק הוצאות בגין ערעור זה.