ת"א 2708/05

תקציר

פסק הדין דן בבקשת התובעים לבטל את רישומה של יחידה 1, החוסמת את גישתם לחצר ונמצאת בבעלות הנתבעים. בית המשפט דוחה את טענותיהם המקדמיות של הנתבעים בדבר התיישנות, שיהוי וסמכות עניינית. לאחר מכן היא מתעמקת בהיסטוריה של יחידה 1, ומגלה כי במקור היא הייתה חלק ממעבר צפוני אך מאוחר יותר הפכה ליחידה פרטית ללא הסכמת התובע, שהיה בעל דיירות מוגנת בחנות סמוכה. בית המשפט קובע כי אמנם מעמדו של התובע כדייר מוגן לא דרש את הסכמתו לשינוי, אך עם זאת לא הייתה לנתבעים זכות להוציא את יחידה 1 מהרכוש המשותף, שכן היא חסמה באופן משמעותי את הגישה לחצר. היא מגיעה למסקנה כי נפגעה זכות המעבר של התובע ביחידה 1 ומורה לנתבעים להשיב זכות זו, בין אם על ידי מסירת מפתח לתובע ובין אם על ידי יצירת מסדרון מעבר בתוך היחידה. פסק הדין מתייחס גם לטענותיה הנוספות של התובעת בנוגע למעבר מזרחי ושינויים בחדר הרחצה, ואינו מוצא בהן כל הצדקה. באשר להוצאות, בית המשפט קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.