בש"א 874/02

תקציר

המשיב, רשות מקומית, הגיש תביעה בסך 133,189.70 ₪ כנגד המבקשת, בטענה לאי תשלום ארנונה לתקופה שבין 1999 ל-2001. המבקש, להגנתו, טען כי המבנים בחוותו נבנו לפני עשרות שנים למטרות חקלאיות ויש לחייבם במס רק ככאלה. הוא גם התנגד להטלת מסים רטרואקטיבית וטען כי קיבל הבטחה שלטונית מראש המועצה המשיבה כי המסים המעודכנים הנובעים ממדידה עדכנית לא יחולו רטרואקטיבית. זאת ועוד, טען המבקש כי יש להתחשב ברשלנות המשיב בבדיקת רכושו וסיווגו. משכך, עמד המשיב על כך שיש להתייחס תחילה לטענות המבקש בערוצי ההשגה והערעור המתאימים במערכת הארנונה וכי בית המשפט נעדר סמכות בעניין. המשיב גם הפריך את טענות המבקש בדבר סיווג רכושו וההבטחה השלטונית הנטענת. בית המשפט פסק לטובת המבקש, ואיפשר לו להתגונן מפני התביעה, בעיקר בהסתמך על פסיקות קודמות שהכירו בסמכותו של בית המשפט במקרים של טעויות לכאורה בסיווג הנכס ותשלום יתר של ארנונה. השופטת שקלה גם את טענות המבקש בדבר מיסוי רטרואקטיבי והבטחות שלטוניות, וקבעה כי הן מהוות הגנות סבירות שיש לדון בהן בהליך משפטי מלא. פסק דין זה העניק למבקש רשות להתגונן, כאשר תצהירו משמש כתב הגנה. המבקש חויב לשלם 2,000 ₪ + מע"מ כהוצאות הבקשה, עד לתוצאות ההליך העיקרי.