ת"א 8399-04-22

תקציר

המבקשים ביקשו לתקן את כתב התביעה כך שיגדיל את סכום הפיצויים הנתבעים, בשל טעות נטענת בחישוב העלויות. עם זאת, התיקון הוגש לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות החוזית. בית המשפט קבע, כי לשונו הברורה והחד-משמעית של החוזה מנעה מהמבקש לתקן את תביעתו לאחר שישה חודשים מיום שקמה עילת התביעה. החוזה היה הסכם מפורט ומסחרי בין שני צדדים מתוחכמים, ובית המשפט פירש אותו על פי משמעותו הפשוטה. תכליתה של ההוראה החוזית, לשמור על ודאות תקציבית, תמכה אף היא בפרשנות זו. זאת ועוד, טענת המבקשים כי שמרו לעצמם את הזכות לתקן את התביעה נמצאה חסרת שחר, שכן המבקשים לא יכלו ליצור זכות כזו לעצמם. בנוסף, חוסר הפירוט של המבקש באשר למהות הטעות והחישובים העומדים בבסיס בקשת התיקון העלו קשיים שאינם תלויים בסוגיית ההתיישנות. משכך, נדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב.