ת"א 1689/08

תקציר

התיק נסוב סביב דרישת התובע לפיצוי בגין נזקים שנגרמו על ידי הנתבעים עקב לשון הרע. התובע, מנהל חיצוני של קרן נאמנות, סיים את חוזהו בחברה המארחת, סולומון שוקי הון, בעקבות שיחת טלפון בין מנכ"ל האחרונה לבין ראש מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות ניירות ערך, הנתבעת מס' 1. עניינה של התביעה בנזק שנגרם לכאורה לתובע כתוצאה משיחת הטלפון וניתוק הקשר בעקבותיה. בפסק הדין נקבע כי הדברים שנאמרו במהלך שיחת הטלפון מהווים לשון הרע וגורמים נזק לשמו הטוב של התובע, אך התביעה נדחתה מאחר שהנתבעים הוכיחו את טענות ההגנה שלהם. בהמשך קבע בית המשפט העליון כי יש לשקול מחדש את התיק כדי לקבוע את הנזק שנגרם לתובע, בהנחה שלנתבעים לא הייתה הגנה תקפה. התובע טען כי ניתוק הקשר עם סולומון שוקי הון פגע בהכנסותיו הפוטנציאליות, שכן עבודה עם חברה בעלת מוניטין הייתה מביאה ליותר כספים ועסקים. מנגד, טענו הנתבעים כי התובע לא הצליח להוכיח את נזקיו, שכן לא הציג ראיות להכנסותיו או הכנסותיו לפני ואחרי האירוע. עוד ציינו כי את הנזק, אם בכלל, ניתן היה לתבוע רק עד למעצרו של התובע באוגוסט 2005, מה שככל הנראה היה מנתק את הקשר העסקי ללא קשר לשיחת הטלפון. בית המשפט מצא פגמים בחוות דעת המומחה שהציג התובע בנוגע להיקף הנזק וקבע כי התובע לא הוכיח די הצורך את נזקיו, במיוחד בהתחשב בגורמים הרבים המשפיעים על בחירת הכספים של המשקיע. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שלניתוק הקשר הייתה ככל הנראה השפעה מסוימת על פוטנציאל הרווח של הקרן. לפיכך נפסקו לתובע 100,000 ₪ כפיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה משיחת הטלפון והפעולות שבאו בעקבותיה. בנוסף, נדחתה תביעת התובע לנזקים נוספים "בעין", כגון עלויות הקמה לחברה חדשה, שכן אלה לא הוזכרו בתביעה הראשונית ונעדרו ראיות מספיקות. יתר על כן, מאחר וסביר להניח שהקשר היה מסתיים לאחר מעצרו של התובע, הוצאות אלו היו מוטלות ללא קשר. לבסוף, מאחר שלתובע היה שותף בחברה, הופחת הפיצוי שנפסק ל-51,000 ₪, המייצגים את חלקו של התובע.