ת"א 4394-07-19

תקציר

התובעת, שהייתה עצמאית ומסרה חבילות, הגישה תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת לקבלת פיצויים לאחר שמכסה המנוע של רכבה נפל על ידה וגרם לה לחבלות. תחילה קיבל השופט את גרסת התובע לאירוע, והגיע למסקנה כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים. עם זאת, השופט מצא בעיות באמינותה של התובעת, במיוחד בכל הנוגע להיקף פגיעותיה, שכן סרטוני האבטחה סתרו את טענותיה על נטרול ידה הימנית. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט חזר בו מחוות דעתו הראשונית לפיה לתובעת יש 50% נכות עקב תסמונת CRPS, ובמקום זאת העיד כי היא מתחזה לאחר שצפתה בסרטונים מחיי היומיום שלה. השופט קיבל את חוות דעתו המתוקנת של המומחה, וציין את אמינותו ומקצועיותו. מאחר שנכותה הזמנית של התובעת לא אושרה מעבר לשלב הטיפול הראשוני, פסקה לה השופטת פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, עזרה בבית, הוצאות רפואיות וכאב וסבל – בסך הכל 20,000 ₪. עם זאת, השופט דחה את התביעה להפסדי שכר עתידיים ולסיוע. בנוסף, חויבה התובעת לפצות את הנתבעת בגין שכ"ט המומחה ושכר טרחת עורך דין, בסך 29,250 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.