ת"א 33784-04-20

תקציר

הנתבעים, המשתמשים בחלקת אדמה שבבעלות המדינה לגידול כבשים, טוענים כי אבותיהם הועברו בהוראת המושל הצבאי למיקומם הנוכחי, ולכן המדינה מנועה מלתבוע את פינויים. עוד הם טוענים כי צריכה להיות להם הזכות להמשיך להחזיק בקרקע עד שיימצא פתרון חלופי ויתבררו טענותיהם לקרקע. בנוסף, טוענים הנתבעים כי דרישת המדינה לפינויים היא מפלה, שכן היא סותרת זכויות יסוד, והמדינה לא נתנה פתרון סביר והוגן. מנגד, טוענת התובעת, המדינה, כי הימצאות הנתבעים בקרקע אינה חוקית, מעכבת את פיתוח הקרקע וניתנת לביטול בכל עת. עוד טוענת המדינה כי טענת הנתבעים בדבר השתק נעדרת הוכחות וכי החזקתם בקרקע מנוגדת לייעודה של הקרקע. זאת ועוד, המדינה טוענת כי פעלה וממשיכה לפעול נגד הסגות גבול אחרות באזור, ולכן טענת האפליה פסולה. בית המשפט מקבל את טענות המדינה. היא קובעת כי טענת הנתבעים לזכויות בוואדי זבלא, הקרקע שממנה הועברו אבותיהם, אינה מקנה להם זכויות בקרקע הנדונה, מה גם שהם מעולם לא הגישו תביעה לפקיד ההסדר. בית המשפט מדגיש כי ההשתלטות ארוכת הטווח של הנתבעים על הקרקע אינה מקנה להם זכות להמשיך ולעשות כן, מה גם שלא הוכח כי המדינה ידעה על הימצאותם במקום. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי הבנייה של הנתבעים על הקרקע אינה חוקית וכי טענות האפליה שלהם אינן נתמכות. משכך, בית המשפט פוסק לטובת המדינה, מקבל את תביעתה ומורה על פינוי הנתבעים מהקרקע. הפינוי מתוכנן ל-26 במרץ 2024, יחד עם פינוי כל האנשים והחפצים והחזרת הקרקע למצבה הקודם. כמו כן, הנתבעים נדרשים לשלם למדינה שכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל בתוך 30 יום.