ת"פ 20040-08-18

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין ת"פ 20040-08-18 מדינת ישראל נ' עבד אלחלים **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, דן בעניינו של נאשם שהורשע על פי הודאתו במספר עבירות רכוש, בעיקר גניבת אופניים. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים שהנחו את בית המשפט בקביעת מתחם הענישה והעונש הסופי, תוך הדגשת ההיבטים הרלוונטיים בחוק העונשין. **כתב האישום וההכרעה:** כתב האישום המתוקן כלל שלושה אירועים נפרדים: 1. **גניבה והסגת גבול (6.5.2018):** גניבת אופניים רגילים מחצר בית. 2. **ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והיזק לרכוש (31.7.2018):** ניסיון גניבת אופניים חשמליים באמצעות קאטר, כאשר הנאשם נתפס על ידי שוטרות. 3. **גניבת אופניים חשמליים (6.8.2018):** גניבת אופניים חשמליים לאחר חיתוך שרשרת, כאשר הנאשם נתפס על חם. הנאשם הודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום, והורשע בהתאם. **הליכי המעצר ורקעו של הנאשם:** במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. במסגרת הליך זה, נחשף רקעו המורכב של הנאשם: * **גיל:** תחילת שנות השלושים. * **רקע סוציו-אקונומי ומשפחתי:** לא פשוט. * **השכלה:** 8 שנות לימוד. * **תעסוקה:** עבודות מזדמנות. * **עבר פלילי:** רישום פלילי מכביד, הכולל מאסר ממושך על עבירות סמים בהיותו בן 20. * **התמכרות לסמים:** שימוש החל מגיל 14, ניסיון גמילה שלא צלח, והמשך שימוש. למרות מוטיבציה שהביע הנאשם לעבור תהליך גמילה ושיקום, הדבר לא צלח במסגרת הליך המעצר, והוא נותר עצור. **טיעונים לעונש:** * **המאשימה:** דרישה לעונש מאסר בפועל ברף בינוני, על בסיס מתחם עונשים נפרד לכל עבירה, שנסתיים ב-12 חודשים באופן מצטבר. * **הסניגור:** בקשה להסתפק בתקופת המעצר כעונש הולם, תוך הפניה לנסיבותיו האישיות של הנאשם. **קביעת מתחם הענישה (על פי סעיפים 40ט' ו-40י"א לחוק העונשין):** בית המשפט פירט את השיקולים לקביעת מתחם הענישה, תוך התייחסות לשני הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין: **1. עקרון ההלימה (סעיף 40ט' - נסיבות הקשורות בביצוע העבירה):** * **הערך החברתי המוגן:** קניינו של הזולת. בפרט, אופניים חשמליים, שהם קניין יקר ומשמשים כאמצעי תחבורה חיוני, הגניבה פוגעת לא רק ברכוש אלא גם בחופש התנועה ומשבשת את חיי הבעלים. * **מידת הפגיעה:** נקבעה כמדרג חומרה בינוני. * **נסיבות ביצוע העבירה:** * **תכנון:** העבירות היו מתוכננות. * **ביצוע עצמאי:** בוצעו על ידי הנאשם לבדו. * **בגרות:** הנאשם בגיר, חזקה עליו שידע את הפסול במעשיו ויכול היה להימנע מהם. * **נזק לרכוש:** נגרם נזק לרכוש (חיתוך שרשרת, פריצת מנעול). * **עוגמת נפש:** נלווית לעבירות רכוש. * **קשר להתמכרות:** ביצוע העבירות על רקע התמכרות לסמים, דבר שיכול להחליש את יכולתו להימנע מהם. * **מדיניות הענישה הנוהגת:** עבירות גניבה וגניבת אופניים מזמנות טווח ענישה נרחב, החל ממאסר מותנה ועד למאסרים דו-ספרתיים ברף התחתון (הופנה לפסק דין ביטון). * **מתחם הענישה:** לאור כל אלה, נקבע מתחם ענישה של **חודש עד 12 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהאירועים**. בית המשפט הדגיש כי האירועים אינם ניתנים לאיחוד לאירוע אחד בשל ההבדלים בזמנים, הנסיבות והמתלוננים. **2. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40י"א לחוק העונשין):** * **הודאה:** הנאשם הודה, חסך מזמנו של בית המשפט. * **נכונות לגמילה:** הנאשם הביע נכונות לעבור תהליך גמילה, אך הדבר לא צלח, ולאו דווקא באשמתו. * **נסיבות חיים:** חיים לא פשוטים, התמכרות מגיל צעיר. * **עבר פלילי:** מכביד. * **מאסרים קודמים:** זו אינה הפעם הראשונה בה הנאשם נידון למאסר, כך שאין לצפות להשפעה מרתיעה מיוחדת מצד עצם המאסר. **מיקום הנאשם במתחם הענישה:** בהתחשב במכלול הנסיבות, ובפרט בעברו הפלילי המכביד, הנאשם מוקם **ברף הבינוני-גבוה של המתחם המשוקלל**. **העונש שנגזר:** * **10 חודשי מאסר בפועל:** לריצוי מיום מעצרו. הובהר שרישום שב"ס יכריע את אופן ריצויו. * **5 חודשי מאסר על תנאי:** שלא ירוצו אלא אם יעבור עבירת רכוש מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו. * **3 חודשי מאסר על תנאי:** שלא ירוצו אלא אם יעבור עבירת רכוש מסוג עוון בתוך 3 שנים מיום שחרורו. * **הימנעות מענישה כלכלית:** לאור נסיבותיו של הנאשם, בית המשפט נמנע מהטלת קנס כספי. **סיכום והשפעות:** פסק דין זה מדגים את האיזון שעל בית המשפט לערוך בין שיקולי הרתעה, שיקום, גמול והלימה, בעת גזירת דינו של נאשם. בית המשפט נתן משקל לנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, לרבות התמכרותו לסמים ורקעו הסוציו-אקונומי, אך גם התייחס בחומרה לעברו הפלילי ולחומרתן של העבירות שביצע, שהן עבירות רכוש הפוגעות בקניינו של הזולת. השימוש בהוראות חוק העונשין, ובפרט בסעיפים 40ט' ו-40י"א, בנוגע לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ונסיבות שאינן קשורות בביצועה, הוא קריטי לקביעת מתחם ענישה ולמיקום בתוכו. במקרה זה, אף על פי שהנאשם הודה והביע נכונות לשיקום, עברו הפלילי והיקף העבירות הביאו להטלת עונש מאסר בפועל משמעותי. עונשי התנאי נועדו להוות גורם מרתיע מפני עבירות עתידיות.