רע"פ 1931/15
החלטה עליון
תקציר
בפסק דין זה הגיע בית המשפט למסקנה כי בקשת רשות הערעור נדחתה בשל היעדר שאלה משפטית מהותית או חשש לעיוות דין. בית המשפט הדגיש כי ערעורים לערכאה גבוהה יותר נדונים רק במקרים חריגים החורגים מהאינטרסים האישיים של הצדדים המעורבים. טענת המבקש כי ההרשעה עלולה לפגוע בעתידו המקצועי נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא טעם בתביעה. התפיסה לפיה ניתן להימנע מהרשעה בנסיבות מסוימות צוינה כחריגה, המחייבת הן פגיעה חמורה פוטנציאלית בשיקומו של הנאשם והן נסיבות המצדיקות עקיפת הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה. במקרה זה, בית הדין קבע כי גם אם המבקש לא יוכל להמשיך בעבודתו הנוכחית, כישוריו יאפשרו לו למצוא עבודה אחרת, ובכך לצמצם כל פגיעה מקצועית נטענת. זאת ועוד, התייחס בית המשפט לטענה בדבר תחושת האיום של המבקש מצד הנהגת המתלוננת, טענה שלא נשקלה מאחר שלא נכללה בכתב האישום ולא הוכחה. בית המשפט שב והדגיש כי הסדרי טיעון מחייבים הסתמכות על העובדות שבכתב האישום, ועובדות זרות אינן יכולות להשפיע על פסק הדין. משכך, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור.
חקיקה מקושרת
רע"פ 1931/15 אדריאן אברהם מויססקו נ' מדינת ישראל, עליון (26.3.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.