ע"א 2181/02

תקציר

בית המשפט החליט כי אינו יכול לקיים את פסק דינו הקודם של בית משפט קמא בשל אופייה הפרוצדורלי של תקופת ההתיישנות. על פי החוק, הזכויות נשמרות גם לאחר תום תקופת ההתיישנות, והיא משפיעה רק על טענת הזכות. תקופת ההתיישנות היא מנגנון הגנה שניתן להעלותו רק בתגובה לטענה שהתיישנה. במקרה זה, מאחר ולא הוגשה תביעה, לא יכולה להיות התיישנות. זאת ועוד, טענת ההתיישנות אינה רלוונטית במקרה דנן, שכן חששותיו של המשיב מפני הליכי גבייה מנהליים על ידי המערערת אינם מבוססים. תקופת ההתיישנות, החלה על הליכים אזרחיים, נבדלת מהליכי גבייה מנהליים שרשויות מקומיות יכולות ליזום. הליכים אלה הם אמצעי אכיפה נפרד ואינם נוגעים לבירור קיומו או סכומו של החוב. לפיכך, הערעור מתקבל, ופסק הדין הקודם מתבטל. בית המשפט מורה למשיב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המערער, ותביעת ההתיישנות של המשיב נדחית. בית המשפט ישקול כעת את יתר הטענות שהוצגו בהליך.