ת"ק 9914-06-23

תקציר

התובעת תבעה את המכללה הנתבעת להחזר מלא של שכר הלימוד שלה לאחר שלא יכלה להמשיך בלימודיה בשל אילוצים כלכליים. לטענתה, היא לא הייתה מודעת למדיניות הביטולים של המכללה וכי היא אמורה להיות זכאית להחזר כספי מלא. עם זאת, השופטת פסקה לטובת הנתבעת, וציינה כי התובעת אכן קיבלה הודעת דוא"ל המודיעה לה על הקיבול המותנה ועל דרישות התשלום, לרבות מדיניות אי ההחזר. עוד טענה השופטת כי חוק הגנת הצרכן אינו חל במקרה זה, שכן לימודיה של התובעת לא בוטלו בתוך 14 הימים הנדרשים, ולימודי התואר שונים מקורסים פרטניים. יתר על כן, החקיקה הנוכחית בנושא הגנת הצרכן, המאפשרת ביטולים מוגבלים, משקפת את כוונת המחוקק. השופטת הדגישה כי נסיבות חייה של התובעת היו צפויות מראש וכי היא לא הוטעתה. גם מדיניות המכללה בדבר אי החזר שכר לימוד נמצאה סבירה, שכן היא כללה מערכת תשלומים מדורגת עם מגבלה מסוימת, וגביית דמי ביטול בנוסף לדמי רישום שאינם ניתנים להחזר לא הייתה חוקית. בסופו של דבר, התביעה נדחתה, והתובע חויב לכסות את הוצאות הנתבע.