בד"מ 117/07

תקציר

גזר הדין משרטט את התיק בין לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו לבין עורך דין שהורשע במעשים מגונים בבן דודו, שהיה קטין בעת ביצוע העבירה. עורך הדין הורשע על סמך הודאתו ועסקת טיעון. העבירות התרחשו במשך חמש שנים, בין השנים 1994 ל-1999, וכללו פגיעות מיניות מסוגים שונים. הקורבן היה קרוב משפחה של העבריין והיה רק בן 11 כשהחלו התקיפות. עורך הדין התמחה ולאחר מכן עסק בעריכת דין בחלק האחרון של העבירות. לשכת עורכי הדין מבקשת להטיל על עורך הדין המשיב עונש קבוע לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין. בית המשפט מסכים עם לשכת עורכי הדין, בהתחשב בחומרת העבירות ונסיבותיהן, וקובע כי מעשיו של עורך הדין מהווים כשל מוסרי גדול והפרת אמון של קרוב משפחתו. העבירות נחשבות כפוגעות בתדמיתו וביושרתו של מקצוע עריכת הדין, והתנהגות זו אינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה המצופות מעורך דין. בית המשפט מכיר בנסיבותיו האישיות של עורך הדין, בטיפול המוצלח שלו ובחייו הנורמטיביים מאז ביצוע העבירות, אך בסופו של דבר מחליט כי מעמדו ומהימנותו של מקצוע עריכת הדין גוברים על שיקולים אלה. לפיכך, בית המשפט מורה על הרחקתו לצמיתות של המשיב מלשכת עורכי הדין, בתקווה שהמשיב יוכל להמשיך את חייו באופן נורמטיבי מחוץ למקצוע עריכת הדין.