ע"א 1325/02

תקציר

המערערים, חברה ומנהל השליטה בה, ערערו על שומות הכנסותיהם לשנות המס השונות. עיקר הטענות היו כי השומות הוצאו ללא סמכות, נחתמו על ידי הרשויות הלא נכונות, הוצאו מחוץ למועדים שנקבעו, וכי המשיב לא הכיר בהודעת הפרישה של החברה המערערת מהיותה "חברה משפחתית". בית המשפט בחן כל אחת מהטענות ומצא כי למרות כמה אי סדרים פרוצדורליים, השומות היו חוקיות בדרך כלל. שתי הטענות הראשונות בדבר היעדר סמכות וחתימה נדחו מאחר שבית המשפט מצא כי הרשויות המוסמכות אכן קיבלו את ההחלטות הרלוונטיות, גם אם הן לא היו אלה שחתמו על השומות. גם הטענה השלישית בדבר המועדים הקבועים נדחתה מאחר שבית המשפט הסכים עם המשיב כי הדוחות השנתיים של המערערת אינם מלאים ואינם מפעילים את מגבלות הזמן הקבועות בחוק. הטענה הרביעית הנוגעת לתחולת תיקון משנת 1997 נמצאה כבלתי מתיישבת עם לשון התיקון עצמו. גם הטענה החמישית בדבר עיתוי ההודעה על נסיגה ממעמד החברה המשפחתית נדחתה, שכן בית המשפט פירש את הפקודה הרלוונטית באופן שונה מהמערערים. לבסוף, אישר בית המשפט את סיווגו של המשיב להכנסות מסוימות שקיבל המערער ודחה תביעות לניכויי מס. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב.