ת"א 44889-01-12

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הגורם לקריסת מנוף במהלך מבצע. התובעת, מפעילת מנוף, טענה כי העגורן שקע בעודו עומד במקום, בשל הכנה לקויה של הקרקע. מנגד, הנתבעים - הגורם ששכר את שירותיו של התובע, והממונה עליהם - טענו כי הדבר התרחש בעת נהיגת המנוף. השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי המנוף שקע תוך כדי נסיעה, ולא עמד במקום, ולכן דחה את התביעה נגדם. השופט קבע כי העגורן סטה מהתוואי שהוכן, ולתוואי היה מרווח בטיחות. כמו כן, האחריות להכנת התוואי ומיקומו מוטלת על התובע. עוד קבע השופט כי הקרקע הבלתי יציבה היא הגורם העיקרי לתאונה. עם זאת, תמונות מהאירוע הוכיחו כי לו הקרקע הייתה מוכנה כראוי, המנוף לא היה שוקע. טענות הנתבעים בדבר סיבות אפשריות אחרות לתאונה, כגון שבר בזרוע המנוף, לא היו משכנעות. באשר לטענת הרשלנות, קבע השופט כי הנתבעים לא הוכיחו את טענתם. השופטת דנה גם בתביעות ביטוח אך דחתה אותן, שכן הפוליסה לא כיסתה נזק למנוף. משכך, נדחתה התביעה נגד הנתבעים והודעות צד ג'. התובע חויב לשלם לכל נתבע 40,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, והנתבעים היו אמורים לקבל מהתובע את הוצאותיהם המשפטיות. בנוסף, אורתם, אחד הנתבעים, היה אמור לשלם למוראד, קבלן עבודות עפר, 15 אלף שקל שכר טרחת עורך דין.