ת"א 3318/01

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגיש משה שעיה, חבר קואופרטיב התחבורה אגד, נגד אגד וקרן הפנסיה של חברי אגד, בעקבות השעייתו מהקואופרטיב בשנת 2001 בחשד לחוסר יושר. שעיה דרש מאגד פרישה מוקדמת ותנאים סוציאליים שונים, לרבות תשלום מלוא שכרו בעת השעייתו. בית המשפט פסק לטובת זכותה של אגד שלא לאשר את בקשתו של שעיה לפרישה מוקדמת, שכן זה נתון לשיקול דעתה של החברה לאשר בקשות כאלה ולשאת בהתחייבות הכספית המהותית. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתו של שעיה לתשלום שכר בתקופת השעייתו, ופירש את התקנון הרלוונטי באופן שונה מהתובע. עם זאת, השופט קבע כי על אגד לשלם לשעיה את מלוא שכרו החל משנה מתחילת ההליך המשמעתי, בשל התמשכות ההליך והשלכותיו הקשות על התובע. באשר לתשלומים סוציאליים בתקופת ההשעיה, קבע בית המשפט כי שעיה היה אחראי להפרשות שלו ושל אגד לקרן הפנסיה ולקרן הרווחה. החלטה זו התבססה על פרשנות התקנון הרלוונטי, המשווה את מעמדו של חבר מושעה לזה של עובד בחל"ת. עם זאת, בית המשפט הורה כי החל מאוגוסט 2002 על אגד לשלם את מלוא שכרו של שעיה, לרבות הפרשותיה לקרן הפנסיה, וכל חוב שנצבר בתקופת ההשעיה יימחק. יתר על כן, בית המשפט דחה את תביעתו של שעיה נגד קרן הפנסיה כמוקדמת מדי, שכן לא התקיימה יריבות ממשית בינו לבין הקרן. שעיה חויב לשלם לקרן 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין. לבסוף, בית המשפט לא פסק הוצאות למי מהצדדים בסכסוך בין שעיה לאגד. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא מיום 26.6.06.