ת"א 67862-12-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים התרשלו בכך שלא טיפלו בבור מסוכן על המדרכה, מה שגרם לתובעת ליפול ולפצוע את עצמה. עדותה של התובעת נמצאה אמינה, והשופטת קיבלה את הסברה לתאונה. השופט מצא כי רשלנות הנתבע הייתה הגורם העיקרי לפציעתו של התובע, וכי רשלנותו של התובע עצמו תרמה לתאונה במידה פחותה. לפיכך, הנתבע נשא באחריות לרשלנות. עוד קבעה השופטת כי שיעור הנכות של התובעת כתוצאה מהתאונה עומד על 7%, ופסק לה פיצויים בגין כאב וסבל, סיוע מצד שלישי והוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. הסכום שנפסק היה 50,000 ₪ עבור כאב וסבל, 10,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים ו-1,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. השופט קבע כי אשמתו התורמת של התובע היא 10%, והסכומים שנפסקו יופחתו בהתאם. בנוסף, דחתה השופטת את הדרישה לניכוי המל"ל מאחר שלא הוכח הקשר הסיבתי בינם לבין התאונה. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הונחתה למסור את פסק הדין בדואר רשום.