הע"ז 7246-08-13

תקציר

הנאשמים הורשעו בהעסקת עובדים זרים שלא כדין וללא ביטוח רפואי, בניגוד לחוק עובדים זרים. הם הודו באישומים וביקשו שימוע לעונש. התביעה טענה לקנסות הקרובים למקסימום הקבוע בחוק, בעוד הנאשמים ביקשו סכום נמוך יותר בשל הודאתם המוקדמת ונסיבות אישיות. בית המשפט שקל את הנזק החברתי הנגרם מעבירות אלה, את הצורך בהרתעה ואת מדיניות הענישה הרווחת. כמו כן, היא לקחה בחשבון את הודאתם המוקדמת של הנאשמים ואת נסיבותיהם האישיות, לרבות תקופות ההעסקה הקצרות ומשפחתם הגדולה. בעקבות זאת הטיל בית המשפט קנסות בסך 32 אלף שקל, שישולמו בתשלומים, וחייב את הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מהפרות נוספות למשך שלוש שנים. הקנסות היו נמוכים משמעותית מהמקסימום האפשרי, אך קרובים יותר לסכום שביקשה התביעה. זכות הערעור על פסק הדין נשמרה לשני הצדדים, כאשר לנתבעים היו 45 יום לערער לבית הדין הארצי לעבודה. פסק הדין התווה גם את לוח התשלומים ופירט את ההשלכות של הפרת ההתחייבות. פסק הדין ניתן שלא בפניו, והיה אמור להודיע לנאשמים על ההחלטה.