בש"פ 3070/11
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין הוא לטובת קיום ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו. המערער הואשם במספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי ושימוש ברכב לביצוע פשע. התיק נסוב סביב המערער ונאשם נוסף שנסעו יחד במונית, לכאורה כדי להשיג ולהחזיק סם מסוכן. הסם נמצא במונית, מה שהוביל למעצרו של המערער. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד המערער, המצדיקות את מעצרו. המערער ערער על החלטה זו, בטענה כי אין חזקת ראיה נגדו וכי אין להשתמש בשתיקתו במהלך החקירה נגדו. עם זאת, בית המשפט לערעורים דחה את הערעור, והסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר ראיות מספיקות לכאורה. ערכאת הערעור ציינה כי שתיקתו של המערער אינה מחזקת בהכרח את הראיות נגדו, אך בוודאי שאינה פועלת לטובתו. זאת ועוד, טיב יחסיו עם הנאשם האחר, יחד עם נסיבות הנסיעה וגילוי הסם, יוצרים תיק משכנע כנגד המערער. בית המשפט הדגיש גם את חזקת המסוכנות בעבירות סמים ואת עברו הפלילי של המערער, והפך את המעצר לאפשרות הראויה היחידה. משכך, נדחה הערעור וצו המעצר המקורי בוטל.
בש"פ 3070/11 משה אינברם נ' מדינת ישראל, עליון (5.5.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.