בג"צ 297/82

תקציר

בפסק דין זה קיבל בית המשפט הכרעה בעתירה הנוגעת להנהגת שעון קיץ. התוצאה העיקרית הייתה דחיית העתירה, תוך חיוב העותרים בתשלום הוצאות המשיב. השופט כהן הסכים עם דחייה זו, ואילו ממלא מקום הנשיא מ' שמגר הכיר בהוראת החקיקה המקנה סמכות שיקול דעת לשר הפנים להחליט אם להחיל שעון קיץ. שמגר הדגיש כי על השר לשקול מחדש את החלטתו באופן שיעמוד באמות מידה משפטיות, תוך שהוא מותח ביקורת על היעדר נתונים מהותיים ובחינה שיטתית התומכת בהחלטה. לטענתו, השר לא אסף באופן אקטיבי נתונים רלוונטיים ולא התייחס לחוות דעת מומחים מתחומים כמו רפואה ואנרגיה, שכבר הוצגו על ידי העותרים, ובכך הפר את החובה להפעיל שיקול דעת מינהלי כראוי. שמגר ציין גם את היעדרו של תהליך קבלת החלטות יסודי, וטען כי ההסתמכות על חוות דעת מיושנות, ללא התייעצות עם נתונים עדכניים או ניתוח מומחים, מצביעה על פגם פרוצדורלי. עם זאת, שמגר הדגיש גם כי אל לו לבית המשפט להחליף את שיקול דעתו של השר בשיקול דעתו ללא נימוקים מאומתים להתערבות. בסופו של דבר, למרות הביקורת המפורטת על אופן קבלת ההחלטה, נדחתה העתירה, תוך הדגשת הדבקות הפרוצדורלית והתמיכה הראייתית כחיוניים לקבלת החלטות מנהליות תקפות.