בג"צ 10426/04

תקציר

העותר הואשם בעבירה לפי סעיף 2א לחוק עובדים זרים בגין העסקת שני עובדים זרים שלא כדין, אך העבירה בפועל בוצעה לפי סעיף 2(א) לאותו חוק. טעות זו גרמה לשיבוש ברישום העבירה. העבירות הנזכרות בסעיפים 2 עד 4 ו-6(ה) לחוק עובדים זרים נחשבות לעבירות מנהליות ומטופלות באמצעות קנסות מנהליים. העותר לא שילם את הקנס וגם לא הביע את רצונו להישפט על העבירה בתוך פרק הזמן הנתון. תחת זאת, העותר רק שלח מכתב בו טען כי נפל סעיף שגוי שיוחס שנים לאחר ביצוע העבירה. בית המשפט דוחה את בקשתו הנוכחית של העותר לבטל את הליכי הגבייה או לקבל ארכה להגשת בקשה לביטול הקנס. הסמכות לדון בתיקים הקשורים לעבירות לפי חוק עובדים זרים נתונה לבית הדין לעבודה, לפי סעיף 24(ב) לחוק בית הדין לעבודה. עוד מציין בית הדין כי אין לקבל את השיהוי של העותר בהבעת רצונו להישפט, ועל העותר מוטלת האחריות להחמיץ את ההזדמנות להציג את טענותיו בפני בית הדין לעבודה.