ע"א 1082/09

תקציר

השאלה סביב פסק דין זה היא מי צריך לשאת בנזק שגרם מותו של יונס אבו רקאייק, שנהרג בתאונת דרכים באוקטובר 1996. יונס נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה למשך חצי שנה, לאחר שלא הציג את רישיונו בבדיקה משטרתית שגרתית. הפסילה הוטלה בדיון שהתקיים ללא נוכחותו של יונס. נקודת המחלוקת העיקרית היא האם יונס יכול להיחשב כמי שידע על פסילתו, ובכך להיחשב כמי שנהג ללא רישיון תקף בעת מותו. לפיכך, השאלה שיש להשיב עליה היא האם אי ידיעתו לגבי הפסילה שוללת את תוקפו הנורמטיבי של פסק הדין. בערעור נטען כי בהחלטת בית משפט השלום, שפסק לטובת המשיבים, נקבע באופן שגוי כי יונס לא ידע על שלילת רישיונו. המערערים תומכים את טענתם בהפניהם לחוקים הרלוונטיים מהם משתמע כי אדם שרישיונו נשלל נחשב כמי שנוהג ללא רישיון, ללא קשר לידיעתו על הפסילה. מנגד, מדגישים המשיבים כי קיימת הבחנה בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי, וכי היעדר ידיעה בפועל צריך להיות תנאי לגיבוש בסיס הביטול. בית המשפט, בראשות השופטת שרה דברת, סגנית הנשיא, הסכים עם פרשנות המשיבים וקבע כי הצורך בידיעה ממשית מצד הנהג הוא מהותי. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לפצות את המשיבים ולשלם את שכר טרחתם.