ת"פ 28544-01-21

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של גזר דין בת"פ 28544-01-21 מדינת ישראל נ' שגיא בקל **מבוא:** גזר הדין בעניין שגיא בקל עוסק בהרשעתו, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגידול, ייצור והחזקת סמים מסוכנים (קנבוס) בכמויות גדולות, וכן בגניבת חשמל. פסק הדין מציג ניתוח מעמיק של מכלול הנסיבות, החל מעובדות כתב האישום, דרך תסקירי שירות המבחן, טיעוני הצדדים לעונש, ועד להטלת גזר הדין. ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים המנחים את בית המשפט בהכרעותיו, בהשפעת השיקולים השיקומיים, ובמדיניות הענישה הנוהגת בתחום עבירות הסמים. **עובדות כתב האישום והעבירות:** הנאשם, שגיא בקל, שכר דירה והפך אותה למעבדה לגידול קנבוס. במהלך תקופה של כשמונה חודשים, הוא צייד את הדירה בציוד רב (כ-400 אדניות, מאווררים, מזגנים ועוד), וחיבר אותה באופן ישיר לרשת החשמל, תוך גניבת חשמל בשווי אלפי שקלים. ביום מעצרו, נמצאו בדירה 432 שתילים של קנבוס במשקל נטו של כ-90 ק"ג. כתוצאה מכך, הוא הורשע בביצוע העבירות הבאות: * **ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים (סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים):** עבירה זו מדגישה את ההיבט הפרואקטיבי והיזמי של הנאשם, שהקים "מעבדה" לגידול הסם. * **החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים):** כמות הסם שאותרה (כ-90 ק"ג) מעידה באופן מובהק כי ההחזקה לא הייתה לצריכה עצמית, אלא למטרות מסחריות. * **החזקת כלים (סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים):** הציוד הרב שאותר בדירה, שהוכיח את כוונתו ותכנונו של הנאשם לגידול סם. * **גניבת חשמל (סעיף 400 לחוק העונשין):** עבירה זו מוסיפה רובד נוסף לחומרת המעשים, המעיד על תושייה מתוחכמת להשגת מטרותיו הפליליות. **השיקולים השיקומיים והתסקירים:** אחד המרכיבים המרכזיים בהכרעת הדין הוא ההתייחסות המעמיקה להליך השיקומי של הנאשם. שירות המבחן ביצע מספר תסקירים, שבהם נותח מצבו האישי, ההתמודדויותיו, ומידת השתלבותו בטיפול. * **רקע אישי:** הנאשם, בן 33, עלה לישראל בילדותו, סובל מבעיות בריאותיות בגינן קיבל היתר לשימוש בקנאביס, ואף הציג אישור קבלה ללימודים. הוא העיד כי גדילתו בסביבה עבריינית השפיעה על התנהגותו. * **הודאה וחרטה:** הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, ביטא חרטה, והסביר כי החל לגדל סמים בשל הידרדרות במצבו הבריאותי והקושי לממן את הסמים, תוך שהוא מכור אינטנסיבית באותה עת. * **הליך הטיפולי:** הנאשם שולב במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות. התהליך התאפיין בתחילה בחוסר יציבות וקושי התארגנות, אך בהמשך, לאחר מספר דחיות דיון, חל שיפור משמעותי. הנאשם השתלב במרכז יום, ביצע בדיקות שתן נקיות (למעט שימוש בקנאביס רפואי בהיתר), וביטא נכונות לשינוי משמעותי בחייו. גורמי הטיפול העריכו כי הטיפול מסייע לו, והוא יוכל להמשיך במסגרתו. * **הערכת סיכון וסיכוי לשיקום:** שירות המבחן שקל את חשיפתו של הנאשם להתנהגות עבריינית, היעדר תמיכה יציבה, עברו הפלילי וקשיי התמדה, אל מול שיתוף הפעולה, המוטיבציה לטיפול, ובדיקות השתן הנקיות. בסופו של דבר, הועדף השיקול השיקומי, והמליץ על הטלת צו מבחן לצד ענישה מרתיעה. **מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות סמים:** בית המשפט התייחס בהרחבה למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות סמים, ובפרט בעבירות הקשורות להקמת "מעבדות" לגידול קנבוס. * **הגנה על שלום הציבור:** בית המשפט הדגיש את הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אלו – שלום הציבור ובטחונו מפני נזקי הסמים. * **חומרת העבירות:** נקבע כי יש להתמודד עם עבירות סמים באמצעות ענישה משמעותית, תוך מתן משקל ממשי לשיקול ההרתעה, גם כאשר מדובר בסמים "קלים" מסוג קנבוס. * **"מכת מדינה":** הקמת מעבדות לגידול קנבוס בדירות מגורים הוגדרה כ"מכת מדינה", הדורשת ענישה מחמירה למען יראו וייראו. * **הדגשת ההיבט הכלכלי:** בית המשפט הדגיש כי עבירות אלו מבוצעות לרוב לצורך הפקת רווחים כספיים, דבר המוסיף לחומרתן. * **פסיקות רלוונטיות:** בית המשפט סקר מספר פסקי דין רלוונטיים, כגון: * **ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל:** הקמת מעבדה, 282 שתילים, 87.25 ק"ג. מתחם ענישה 28-48 חודשי מאסר בפועל. * **ע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל:** הקמת מעבדה, 76.85 ק"ג. מתחם ענישה 24-48 חודשי מאסר בפועל. * **ת"פ 45480-02-19 מדינת ישראל נ' יניב בן דוד סויסה:** ייצור והחזקת 79.9 ק"ג. מתחם ענישה 22-46 חודשי מאסר בפועל. **קביעת מתחם העונש והטלת גזר הדין:** לאור האמור, בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בתיק זה בטווח שבין 22 ל-48 חודשי מאסר בפועל. * **חריגה לקולה ממתחם העונש:** בית המשפט דן באפשרות לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, כפי שביקשה ההגנה. אולם, הוא דחה אפשרות זו במקרה זה. * **הנימוקים לדחיית החריגה:** * **עבר פלילי:** הנאשם בעל עבר פלילי מכביד, הכולל מספר מאסרים בפועל. * **חומרת העבירות:** גידול והחזקת כמות סמים גדולה מאוד (כ-90 ק"ג) למטרות רווח. * **השוואה לפסיקה:** בית המשפט התייחס לפסק דין תקדימי בעניין **ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני**, בו בית המשפט העליון החמיר בעונשו של נאשם עם עבר נקי, תוך קביעה כי חריגה ממתחם העונש מטעמי שיקום תיעשה במקרים חריגים בלבד. מקרה זה, לדידו של בית המשפט, אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו. * **הטלת העונש:** בית המשפט הטיל על הנאשם עונשים כדלקמן: * **מאסר בפועל:** 22 חודשים (בניכוי ימי מעצרו). * **מאסר על תנאי:** 12 חודשים למשך 3 שנים (בגין עבירת פשע בפקודת הסמים) ו-5 חודשים למשך 3 שנים (בגין עבירת עוון בפקודת הסמים). * **קנס כספי:** 10,000 ₪, שישולם ב-10 תשלומים חודשיים. * **חילוט רכוש:** הוראה על חילוט הציוד ששימש לגידול הסמים. **דגש על עבודות שירות (טעות בגזר הדין):** חשוב לציין כי למרות שבית המשפט דחה את בקשת ההגנה לחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם, הוא הטיל על הנאשם עונש של 22 חודשי מאסר בפועל. עם זאת, בשולי ההמלצה שירות המבחן, ובהתייחסות לרצון הנאשם לסיים את ההליך הטיפולי, הייתה בקשה לדחות את מועד ריצוי עבודות השירות לחודש מרץ 2023. **ישנה סתירה פנימית בגזר הדין, שכן העונש שהוטל הוא מאסר בפועל, ולא עבודות שירות, כפי שהומלץ בשולי הדברים. ייתכן כי יש כאן טעות בהדפסה או בהבנה של המלצת שירות המבחן, שביקש לשלב עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות.** **התפתחות משפטית וחידושים:** * **הדגשת השיקול השיקומי:** גזר הדין ממחיש את ההתפתחות בפסיקה, המשלבת באופן הולך וגובר שיקולים שיקומיים כחלק אינטגרלי מהכרעת הדין, גם במקרים של עבירות סמים חמורות. * **איזון בין שיקום להרתעה:** בית המשפט מנסה למצוא איזון עדין בין הצורך בהרתעה עונשית לבין הרצון לאפשר שיקום לנאשם, בהתאם לנסיבותיו האישיות. * **החמרה בענישה בעבירות סמים:** הפסיקה ממשיכה להדגיש את הצורך בהחמרה בענישה בעבירות סמים, לאור הפגיעה החמורה בערכים חברתיים. * **"מעבדות" קנבוס כמכת מדינה:** ההתייחסות להקמת מעבדות קנבוס כ"מכת מדינה" מחזקת את המגמה של ענישה מחמירה ומרתיעה בתחום זה. **סיכום:** גזר דין זה מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו בית המשפט מתמודד עם עבירות סמים חמורות, תוך שקלול מורכב של כלל הנסיבות. בית המשפט מוכיח את מחויבותו להגנה על שלום הציבור, אך גם מכיר בחשיבות השיקום, ומנסה לשלב אותו בתהליך הענישה, במידת האפשר. ההחלטה שלא לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם, למרות ההליכים השיקומיים, מדגישה את החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות סמים, במיוחד כאשר הן מבוצעות בכמויות גדולות ולצורך רווח כלכלי, ובנסיבות של נאשם בעל עבר פלילי.